אותו משפט שהיה מוציא אותנו לריצות קצרות או ארוכות בשיעורי התעמלות בילדות. מוכר לך? כן, אותו משפט שהיינו אומרים בלי להתרכז יותר מדי במהות שלו, יותר כמו 1-2-3…
יש בו כל כך הרבה חוכמה, כשחושבים על זה לעומק:
קודם כל להכין את עצמי – נפשית, אנרגטית, מחשבתית, רגשית ופיזית
רק אחר כך להכין את המרחב, הסביבה, האפשרויות הקיימות והכנת הדיוק שלהן עבורי…
ולבסוף, אחרי כל ההכנה והתשתית – לצאת לדרך.
הנה מופיעה בפתח שנה אזרחית ועסקית חדשה. היכון, הכן, צא….
הרי כל סוף הוא התחלה חדשה, וכדי להכין את התשתית הזו, חשוב לסכם ולסגור את השנה הקודמת, כדי להכין את עצמנו להיות (נפשית, אנרגטית, מחשבתית, רגשית ופיזית) בנקודה שתשרת אותנו הכי טוב שאפשר לקראת השנה הבאה.
ההמלצה החמה שלי להכנת התשתית הזו, היא לעבור על היומן של השנה שמסתיימת.
אותם דפים (או אפליקציה) שספגו את כל ציוני הדרך על ציר הזמן של כל מה שעברנו, לפני שעברנו אותם.
הפעם אנחנו עוברים על הדפים כשאנחנו כבר נמצאים אחרי מה שקבענו לעצמנו, אחרי שכבר גילינו את "סוף הסרט" של אותו זמן.
מה היה שם? איך הרגשנו את החוויה/ המפגש/ ההתנסות? מה למדנו? (מה מוסר ההשכל של הסרט?!?) כמה נהנינו?
אם נשאר לנו זכרון מוצלח משם, רצוי לכתוב אותו על דף.
מעין תרכיז אנרגיה של זכרונות טובים מכל מה שהלהיב ושימח אותנו בשנה הזו.
אם מה שהיה שם מכווץ אותנו, כמו למשל פגישה שלא יצא ממנה כלום או אפילו נוצר איזשהו נזק או פיצוץ… רצוי בנקודת הזמן העכשווית להתבונן בדיעבד ולבחון באיזה אופן יכולנו לשפר ולהגיב אחרת, כדי להתכווץ פחות או לשנות את ההתייחסות שלנו לדבר הזה.
כך, אנחנו גם מרפאים את נקודת הזמן הזו בתוך זמן ההווה שלנו מצד אחד וגם בונים תשתית יותר בריאה לתגובה מוצלחת יותר בעתיד, אם המקרה, המצב או הסיטואציה יקרו שוב.
לפעמים ברגע נתון נראה לנו שאנחנו חסרי אונים ושהדברים לא נמצאים בשליטה שלנו. רק אחר כך אנחנו יכולים לראות באילו מקומות כן יכולנו להיטיב או לתרום לסיטואציה מתוך התגובה האישית, או הפרשנות שלנו לנושא.
את התובנות האלה כדאי לכתוב על דף נפרד, להניח את השיפוט והביקורת שלנו על התקרית, על עצמנו ועל האחר ולהשאיר רק את הלמידה. הרי זה מה שבאמת חשוב לנו לפעם הבאה…
כמו במילות השיר: “Win some or learn some”.
רוצה דוגמה? יש המון ביומן שלך…
בהצלחה ושתהיה שנה אזרחית נהדרת, גדושה בהמון המון אהבה!
*****************************************************************