חג האור, חג הניסים, בא להזכיר לנו את מה שקיים בפוטנציאל בכל יום מימי השנה.
סוג של תזכורת להתבונן לעומק ולהציף למודעות את כל הניסים הקטנים והגדולים שאנחנו חווים ביום יום. לכולנו יש אותם, גלויים לכל עין או נסתרים וחבויים בין כל האתגרים, ההתלבטויות והחששות. האוטומט שלנו בוחר באופן כמעט מיידי לשים דגש (ודגש ענק) על כל מה שפחות מצליח וכל מה שאולי לא יילך…
החג הזה בעיני נועד להזכיר לנו לשים דגש על כל המופלא, המיוחד, המרגש והמשמח שקורה לנו ומתרחש סביבנו, בכל יום מחדש.
נכון, צודקים, תמיד יהיה לנו מה לטעון מנגד… הטרור, הפשיעה, השחיטות, המחלות והדברים הרבים ששואבים אותנו למטה.
לעומת זאת, חשוב שנבחר לטעון בעד הדברים שמרוממים אותנו, מחזקים, מעצימים ומאפשרים מרחב לאפשרויות חדשות שנושאות את אותה אנרגיה ומדברות באותה שפה. כך ניתן עוד יותר משקל בתוכנו להפתעות, מתנות ונפלאות שמאירות לנו את מסע החיים. הרבה יותר כיף ומשתלם מאשר לתת משקל כבד (נורא) לכל מה שפחות מתחבר לזה. מה שאנחנו מתרכזים בו מדבק, גדל ונותן לנו יותר ממנו ונוכל אפילו לראות אחרים "נדבקים" במיקוד הזה ובמה שיש לו להעניק לנו.
מהם הניסים היומיומיים שלך?
חיוך, חיבוק, שיחת טלפון או סמס משמח, מבט אוהב מהאנשים הכי חשובים בחייך?
הפלא של ילדים קטנים ומתוקים שבכל יום גדלים ומתפתחים מול עינינו?
הסיפוק בעצם הנוכחות שלך בחיי אחרים, המילה הטובה והאהבה שמרחיבה להם את טווח הבריאות והאושר? הסיפוק בעצם הנוכחות שלהם בחייך שיוצרת ממש אותו דבר עבורך?
רגעי הקסם שקורים במפגש שלך עם נוף וטבע?
הרגע הזה שבו הכל עוצר ונשאר רק מה שבחרת להעניק לעצמך, ממש עכשיו?
או רגע אחר שבו, למרות כל הדחיינות והתירוצים, עשית את המשימה ויש לך וי ענק לזכותך?
כל אלה ועוד מליוני אחרים, הם האורות שלך.
עד כמה בחרת והסכמת באמת לראות אותם בעבר? ועד כמה בהווה ובעתיד שלפניך?
הלוואי שהחג הזה יפתח לך ולכולנו אורות חבויים ויאיר עוד רבים אחרים על הדרך.
חג שמח
