עבדים היינו… והיום?

פסח מעלה את ההיסטוריה שלנו, כשעבדים היינו לפרעה במצרים.

עבד זה מי שחייב לציית ואין לו בחירה חופשית. הוא מנוהל על ידי מישהו אחר ובבעלותו.

היום העבדות שלנו עברה למסלולים אחרים.

העבדות שלנו מצויה בכל המקומות שבהם אנחנו מספרים לעצמנו שאין לנו בחירה חופשית.

זה מקום מאוד מתסכל, שמקטין אותנו, את היכולות ואת העוצמה שלנו, קודם כל בינינו לבין עצמנו, ויוצר צמצום והגבלה של הביטוי המלא של מי שאנחנו בחוץ, בעולם.

יש לנו תגובות אוטומטיות, שאנחנו מתייחסים אליהן כאילו אין מה לעשות.

מחשבות אוטומטיות שקופצות, שמפעילות אותנו לפעולות או תגובות אוטומטיות, שאם נעצור רגע ונתבונן עליהן, נראה שבהמון מקרים היינו מעדיפים להגיב אחרת, אם רק היינו קולטים שכן יש לנו בחירה שם.

שני הדברים הכי אוטומטיים שקיימים בנו, בעיני, שהם "ברירת המחדל" במערכת שלנו, הם השפיטה והביקורת.

גם השפיטה והביקורת שלנו את עצמנו, וגם הרגעים שבהם אנחנו בעצמנו שופטים ומבקרים אחרים על הבחירה החופשית שלהם לגבי התגובות והעשייה שלהם.

אם רק נבחר לשים לב לכל המקומות בהם אנחנו בוחרים להעביר ביקורת, שתמיד מצמצמת, גם אם היא באה בהסוואה של "עזרה" או "ביקורת בונה" כמו שקוראים לה, היא תמיד מתנשאת באנרגיה שלה.

כשאנחנו שופטים ומבקרים אחרים, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להכנס לנעליים שלהם ולהחליט עבורם מה היה יותר מדויק להם לומר, לעשות או להיות.

היציאה לחירות, היא השחרור מכל זה. איזה חופש יהיה לנו אם פשוט נתרכז בכל מה שאנחנו בוחרים עבור עצמנו? כמה פניות זה יתן לנו להתקדם בחיים, להתמקד בתנועה שלנו קדימה?

וגם אם השפיטה עצמית, כלפינו, לראות כמה היא מגבילה אותנו, כי אנחנו מתעסקים בהלקאה עצמית ובהתבוננות כמה אנחנו לא בסדר, במקום להיות בפוקוס של כל מה שכן נוכל לקיים עם מה שאנחנו כן יכולים וכן מסוגלים, או כן בשלים ללמוד כדי להיות בעלי היכולת הזאת בקרוב.

זו אנרגיה ששואבת מאיתנו המון אנרגיות, שאם נפנה אותן מאיתנו, יהיה לנו מרחב פנוי להטעין את עצמנו בכל מה שמחזק אותנו. זה גם יהיה ממש נפלא לראות באיזה מקומות נוכל לתת חיזוק לאחרים במקומות שאנחנו כן מעריכים בהם, במקום לשטוף אותם בביקורת על כל מה שהם לא עשו מספיק טוב.

ההפתעה הכי גדולה תהיה בתחושה של הסיפוק שתהיה לכם בעצמכם, כשאתם מוצאים דברים מוצלחים לפרגן בהם לאחרים. זה תורם ומרומם גם אתכם להיות האנשים האלה.

אז לסיכום: לנקות שפיטה וביקורת ולהכניס תמיכה ופירגון. גם לעצמכם וגם לאחרים.

זה יהיה לחיות במקום להחמיץ את מה שבאמת חשוב כאן. זה ביעור החמץ.

שיהיה לכולנו חג חירות שמח וחופשי באמת.

מה דעתך? (תגובות פייסבוק)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 × 4 =