ארבעת הבנים בימי הקורונה, כל אחד בביתו.
החכם:
שואל את עצמו: "באיזה אופן אוכל לתרום לבריאות ולחוסן שלי ושל הסביבה שלי"?
הוא קולט שהמערכת החיסונית ניזונה מרוגע ושלווה פנימית וניזוקה ממתחים, פחדים ולחצים.
הוא קולט את ההיסטריה מסביב ומודע לכך שהיא מרחיקה אותו מהיכולת לבחון באמת, בשקט, מה יהיה הכי מדויק לו בתוך הסיטואציה הקיימת.
חכם מבטיח את בריאותו בכל האמצעים, קורא, חוקר ומברר מעבר לכל הברור מאליו שמגיע, כדי לראות את התמונה הגדולה יותר.
חכם משתמש בזמן הפנוי שנוצר כדי להכנס פנימה ולהוציא מעצמו ומהמצב את המקסימום, כדי להודות לעצמו אחר כך.
תם:
שואל: "על מה המהומה? מה כבר קורה פה? "
התמימות שלו תורמת לו להשאר בתום לב מתבונן, שואל, רואה את העולם כשמשהו שפשוט נמצא, במקום לקחת את הדברים לשפיטה, ביקורת, אכזבה או אגו פגוע.
התמימות שלו משאירה אותו בגובה העיניים עם העניין, במקום להיות קורבן של המצב או אחד עם אגו נפוח שיודע בדיוק מה קורה פה והוא ישתלט על הכל, אם רק יתנו לו להראות כמה הכל פה נורא.
התם משאיר את השמש זורחת – בנקיון ותום לב, בכל מצב.
(תמיד יהיו אלה שיגידו שהוא תמים, פתי מאמין לכל דבר, ושיפקח כבר עיניים ויכנס לתוך פקעת העצבים הזאת גם כן. יהיו גם כאלה שיגידו שהוא אדיוט, שרואה את הפן האופטימי ומוצא מה כן אפשר להפיק מכל דבר, אז שייצא מהסרט ויחה ב"מציאות").
הרשע:
שואל: "מה יכול להפוך אותי לגדול יותר ולהקטין אחרים תוך כדי?"
הרשע יוצא החוצה לרחוב ומשתעל בזדון על אנשים, בעיקר מבוגרים.
רשע נהנה להוסיף עוד כמה פחדים נוספים, להאדיר עוד יותר דרמה, בהלה ולחץ, כדי שהמתח יביא לפיצוץ.
השעמום שהרשע חווה בתקופה הזאת גורם לו לחפש עניין, ועניין בעיניו זה לנטרל אחרים, לצמצם להם את היכולת להיות במיטב יכולתם, לכווץ אותם למקום שהם יפחדו ממנו ומהמצב ואפילו מעצמם, עם כל נשימה שהם לוקחים.
שאינו יודע לשאול:
אם החכם חוקר, בעקבות שאלות שעולות בו ודחף להתפתח, ללמוד ולהתקדם,
התם שואל מה הסיפור מתוך אופטימיות וסקרנות פשוטה ונקייה,
הרשע משתמש בחוכמה שלו לתקוף בזדון, שיצביעו וידברו עליו, שיגדל על חשבון הקטנת אחרים,
זה שאינו יודע לשאול אדיש לכל. הוא חי כלום. הכל עובר לידו.
הוא רחוק מהלתלהב או להלחץ ממשהו.
גם אם היה יודע לשאול, מה היה כבר שואל? כל עניין רחוק מלעניין אותו.
אולי ימות העולם? אז ימות העולם…
אולי אנחנו בתחילה של תקופה חדשה? נפתח כאן דף חדש של משהו אחר? נפתח, נסגר, שיהיה…
תשוקה, עניין, חיבור או משמעות – כל אלה רחוקים ממנו שנות אור.
****
באופן אישי, תמיד חוויתי את החיבור בין החכם לתם כקסום ביותר.
החכם האופטימי והתם החכם.
מאחלת לכולנו שבזמן הסגר נפתח את הלבבות כדי שנפגש דרכם לחוגג את החג הזה יחד.
שיהיה לנו חג שמח 🙂
נ.ב.
תודה ענקית לבת שלי, זהרה, על האיורים שתפסו בדיוק את האופי של כל אחד מהאחים.