בעין הסערה, הוא כל כך קרא לי… תפסתי אומץ וירדתי עד אליו.
זה מה שיצא מחוויית הפיליניג העמוק, הפן המטורף וכמעט הצניחה החופשית…
אני, הים והרוח…
טוב, למען הדיוק – הרבה רוחות, המון רוחות, מכל מיני כיוונים, אפילו איזו ציפור אחת בשמיים וכלב שהתלהב כמעט כמוני ופילח לו את החוף בריצה.
כמה אושר, כמה עוצמה…
איתני הטבע האלה, שלנוכחותם אנחנו כל כך מתגמדים…
פשוט להתפעם ולשתות את כל היופי האדיר הזה!
פשוט לקחת בזה חלק, את החלק המזערי שלנו, כל אחד במקומו.